קטגוריה: בשר ועוף

תאמינו או לא: קציצות הבשר שטעמן חמוץ מעט הן מיוחדות במינן, ושילוב טעם השמיר המודגש עושה אותן למושלמות.

בשר ראש בקר תמיד מזכיר לי את ערב ראש השנה. היינו ממתינים לחלק הזה, שהוא האחרון בין סימני החג, בקוצר רוח.
וכשסוף סוף, הגיע אבי ז"ל ואמר את ה"שנהיה לראש ולא לזנב" המפורסם, אימי ע"ה הייתה מחלקת לכולנו את התבשיל הנפלא הזה שריחו סחרר אותנו, והטעם… אח הטעם!
אני עדיין ממשיך את המסורת הזו. לא מוותר עליה. אבל במהלך השנה אני מכין את התבשיל הנפלא הזה בצורות שונות מידי פעם. אחת מהן מוגשת לפניכם.

העוף יוצא רך רך, עשבי התיבול מזניקים את הטעם, ומעל הכל מנצח הלימון בנוכחותו המרשימה.
מנה עיקרית נפלאה שתוכלו להגיש בצד אורז לבן.

בכל יום שישי, הילדים שלי יושבים מתוחים על קצה הספה, מדברים בלחש ביניהם וכוססים ציפורניים במתח: מה נאכל בערב שבת? זה יהיה עוד המצאה לא נתפסת שאבא המציא לנו, או שלעוד ערב נהיה שפני ניסוי למאכלים המוזרים שלו?
טוב, קצת הגזמתי עם התיאורים הפלסטיים, אבל כל זה רק בשביל להדגיש שכשאני מכין פרגיות – מכל סוג, הילדים שלי מחייכים חיוך גדול שגורם לי לרצות לבשל כל הזמן רק פרגיות.
אלו, ישמשו לכם במנה עיקרית יוצאת מן הכלל לחג הקרב או לכל עניין חגיגי אחר. רק תפסיקו לכסוס צפורניים בבקשה.

מנה עתירת תבלינים ופיקנטית, המוגשת עם קוביות חצילים המבושלים באידוי.

כשמכינים את המעדן הזה, רצוי להכין לכל סועד 3-4 שוקיים, בלי להתבלבל. זה יוצא כל כך רך וטעים שלא בטוח שזה אפילו יספיק.
הייחודיות במתכון הזה היא שהירקות, ואפילו הבצל, מתבשלים באידוי. והכל – בסיר אחד!